סימני מתיחה הינם קוים על העור המופיעים כקוים אדומים מורמים. הקוים יכולים להפוך לסגולים ולאחר מכן, לדהות לקוים כסופים ושטוחים.

השם הרפואי של התופעה הינו stria. סימני מתיחה מתרחשים בעת מתיחה חזקה של העור בזמן קצר, למשל בתקופת ההריון.

העור מחולק ל-3 שכבות: אפידרמיס- השכבה החיצונית, דרמיס- שכבת הביניים וסאבקוטניס-השכבה הפנימית, בה מאוחסנת רקמת השומן.

שכבת הדרמיס תומכת בעור ושומרת עליו מוצק. היא מכילה כלי דם, המספקים הזנה לעור ותאי עצב, האחראים על התחושה בעור. סימני המתיחה מתרחשים בשכבה הנ"ל.

הדרמיס מכיל סיבים חזקים הנקשרים אחד לשני ומאפשרים מתיחה בזמן גדילה. עם הזמן, הסיבים הופכים דקים יותר ופחות אלסטים (נמתחים), חלק מהם אף נשברים.

כאשר הסיב נשבר, העור באיזור הופך לדק יותר ונוצר המראה האופייני לסימן מתיחה. בשל דקיקות העור ניתן לראות את כלי הדם העוברים בו- הצבע האדום של סימן המתיחה.

בין 75-90% מהנשים בהריון מפתחות סימני מתיחה באיזור הבטן המופיעים בסביבות החודש השישי- שביעי להריון. איזורים נוספים בהם עלולים להופיע סימני מתיחה הם הירכיים והשדיים.

מלבד נשים בהריון, בני נוער בזמן גדילה, ספורטאים ואנשים המעלים או מורידים משקל רב בזמן קצר מרבים לסבול מסימני המתיחה במקומות שונים בגוף.

מלבד הנזק האסטטי, סימני מתיחה אינם מזיקים או מסוכנים. אך אם הופעת הסימנים לא קשורה לעלייה או ירידה במסת הגוף, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה, כיוון שסימני מתיחה עלולים להיות תסמין של מחלת קושינג.
אין טיפול מוחלט לסימני המתיחה אך הם דוהים עם הזמן והופכים פחות בולטים.
חשוב להקפיד על שתיית מים רבה, השומרת על העור מהתייבשות ותורמת לגמישותו.

בשלבים המוקדמים ניתן להפחית את הופעת סימני המתיחה על ידי שימוש בקרמי לחות המכילים ויטמין A ו-E, מיצויי צמחים (כגון ארניקה), חומצה אלפא הידרוקסית ושמנים שונים השומרים על גמישות העור.

מומלץ להתייעץ עם הרוקח בנוגע לתכשיר המתאים לכם ביותר.