לקטוז (סוכר החלב) הוא דו סוכר המורכב מחד סוכרים: גלוקוז וגלקטוז.

הלקטוז מפורק במעי הדק ע"י אנזים בשם לקטאז לחד סוכרים המסוגלים להיספג בגוף.

כאשר ישנה בעיה בייצור האנזים לקטז, הלקטוז אינו נספג ועובר פירוק על ידי חיידקי המעי הגס הגורמים לכאבי בטן, תחושת מלאות, גזים, בחילות ושלשולים.

בדרך כלל, יכולת הייצור של האנזים לקטאז יורדת עם הגיל, תופעה זו נפוצה במיוחד בקרב יהודים אשכנזים.

ישנה בדיקת נשימה לאיבחון אי סבילות ללקטוז אך בדרך כלל האיבחון הוא על בסיס ניסיון ותהייה- הפסקת צריכה של מוצרי חלב ותצפית, האם הסימפטומים נעלמים.

חשוב להפריד בין אי סבילות ללקטוז לבין אלרגיה לחלבון החלב הנפוצה בעיקר בילדים. במקרה של אלרגיה לחלבון החלב - יש להמנע מכל מוצרי החלב באופן מוחלט! באשר לאי סבילות ללקטוז, קיימת סקלה רחבה של ההפרעה:

אנשים עם חסר מוחלט של האנזים לא מעכלים מוצרי חלב כלל, בעוד שקיים גם חסר חלקי באנזים, בו יש עיכול של חלק ממוצרי החלב.

מה ניתן לעשות?

ניתן להפסיק צריכה של כל מוצרי החלב ולהחזירם לפי כמות לקטוז עולה (זאת אומרת, להתחיל במוצרים המכילים כמויות קטנות של לקטוז): קוטג', יוגורט, גבינות קשות ואף חלב בכמויות קטנות (מחקרים הראו שרוב הסובלים מאי סבילות ללקטוז יכולים לשתות עד 200 מיליליטר חלב ביום ללא תופעות לוואי.)

בנוסף, מומלץ לצרוך מוצרי חלב כחלק מארוחה ולא לבד על מנת לעכב את קצב הספיגה שלהם במעי ולאפשר לאנזים המועט לפרק את הלקטוז.

חשוב להבין כי למעט מקרים חריגים אין להמנע ממוצרי חלב, החשובים לבריאות התקינה של העצם ואנשים הנמנעים מצריכת מוצרי חלב צריכים להיות במעקב רפואי ולהוסיף לתפריט שלהם מוצרים העשירים בסידן או כדורי סידן.

כנרא שהדרך היעילה ביותר המאפשרת צריכת מוצרי חלב בסובלים מחסר באנזים לקטז היא בעזרת תחליפיי אנזים.

בבית המרקחת קיימים מגוון מוצרים המכילים אנזים לקטאז:

אבקת לקטאז: מוסיפים לכוס חלב כרבע שעה לפני השתייה והלקטאז מפרק את הלקטוז בכוס, כתוצאה מכך טעם החלב פחות מתוק.

כמוסות לקטאז בולעים יחד עם החלב

ולמתקשים לבלוע, לחברת סולגר יש סוכריות מציצה בטעם וניל המכילים את אנזים הלקטאז.